פירסינג עם סכרת סוג 1 - האם מותר לחולי סכרת לעשות עגיל?

סכרת סוג 1 וזמן החלמה של פירסינג – בדיקת רמות סוכר לפני ביצוע עגיל בסחוס

סכרת ופירסינג

חוויה אישית על סכרת סוג 1 ופירסינג, למה איזון וטיפול נכון עושים את ההבדל, ואיך לגשת לזה בלי פחד מיותר.

הסיפור שלי

אצלי הסכרת צצה לה בגיל 21 בערך קצת אחרי הצבא וקצת לפני הטיול הגדול, סכרת נעורים מטייפ 1.

כנראה שהתמכרות למחטים זה אצלי בדם.

הרבה דברים עברו לי בראש כשאמרו לי שיש לי סכרת, כמו:

האם אוכל לשתות נס קפה? בורקס גבינה חם ולוהט? בירות?

פירסינג זה לא היה אחד מהם, למען האמת.

וכשהייתי כבר באמצע הטיול בדרום אמריקה צץ במוחי לעשות פירסינג שתמיד חלמתי עליו, "אינדסטריאל פירסינג כפול שעובר בין 2 נק' באוזן באלכסון, עכשיו שאני חופשי ומאושר אין מי שיעצור אותי, או שכן, הסכרת? היא זו שתנסה לעצור אותי.

אז חיפשתי בגוגל "פירסינג וסכרת" "האם לחולי סכרת מותר לעשות פירסינג" כו'

והגעתי לכל מיני פורומים לא ברורים, אבל קראתי כמה תגובות שנשים רשמו שהם עשו והחלימים ואין מה לפחד והבנתי שהבעיה העיקרית היא:

מה הבעיה העיקרית

שבזמן פצע (פירסינג) הגוף מנסה להחלים כשיש לו עצם זר בגוף, המטרה שלנו כשאנחנו מתחוררים היא שהגוף יחלים ללא הוצאה של הפירסינג בגוף (דחייה) או אינפקציה.

אחת מן התופעות לווי של הסכרת היא סוכר גבוה, וכשזה קורה ההחלמה האיטית של הגוף ובשל כך הוא עלול לחוות זיהומים (כי יש פאקינג פצע שלא מחלים וחשוף יותר זמן לזיהומים מבחוץ עד שהוא עצמו מזדהם ולטפל בו לוקח יותר זמן).

וכמו שאנחנו יודעים זמני ההחלמה של פירסינג הן לא בין לילה אלא בין 100 לילות מינימום ואצל חולי סכרת לא מאוזן זה יכול לקחת פי כמה וכמו שכבר ציינתי עלול להיחשף לזיהומים ארוכים יותר.

האינדסטריאל בטיול

אז עשיתי את האינדסטריאל באמצע הטיול, הייתי מכין כל יום מים חמים עם מלח ונותן לשותף שלי לטיול לחטא לי את ארבעת הנקבים (מלך) עם כל "ההיגיינה" של הטיול.

יום אחד כבר הפסקתי לחטא והפירסינג הפסיק לכאב ומבלי ששמתי לב החלים.

לא הייתי מאוזן בצורה יוצאת דופן אך כן טיפלתי במקום באופן מסור כמה חודשים טובים.

הדיית' בבית

כמה שנים לאחר מכן חשקה נפשי  בפירסינג חדש "בדיית'" שמו

הדיית מי שלא מכיר עובר בסחוס העבה שנמצא בתוך האוזן וזמן ההחלמה שלו הוא מבין הארוכים , פה כבר לא הייתי בטיול אלה בבית עם היגיינה ומראה נוכחה לחיטוי וטיפול וכך עשיתי במשך מספר חודשים ארוכים טיפלתי וחיטטתh עד שיום אחד שחכתי מהעגיל וכשנזכרתי גילתי שהוא כבר לא כואב.

אצל כל אחד הגוף עובד אחרת, את זה אנחנו יודעים.

המסקנות שלי

המסכנות שלי הם שאין לפחד מעשיית פירסינג רק בגלל שיש לך סכרת, הסכרת לא אמורה לעצור את חיינו אלא לעצור את צומת ליבנו ולשקול כל ביס או מעשה כמו פירסינג לעומק ואם אנחנו באמת מטפלים בפירסינג כמו שצריך ולוקחים את הסוכר שלנו בידיים נוכל להנות מעגילים יפיפיים.

הרי להידקר אנחנו כבר רגילים ((;